הסקטור הביטחוני היה בין הלהיטים הכי חמים של שוק המניות בשנים האחרונות. המלחמה ברוסיה ואוקראינה שפרצה ב־2022, המלחמה בישראל שהצטרפה בשלהי 2023, ושלל סכסוכים גאו־פוליטיים שונים תרמו לעלייה מסחררת בצבר ההזדמנות, ברווחים ובמניות החברות הביטחוניות.
● הירידות החדות נמחקו: למה המניה של טבע עברה לעליות?
● לחץ מאנבידיה ומסעודיה הוביל לביטול הגבלות השבבים, אך בישראל לא נושמים לרווחה
אלביט, החברה הישראלית הנסחרת הגדולה בתחום, יותר מהכפילה את שוויה בשנתיים האחרונות, בזמן שהיא שוברת שיאי רווח והזמנות חסרי תקדים. גם מניות ישראליות קטנות יותר נהנו מהחגיגה כמו נקסט ויז'ן שזינקה ביותר מ־600% באותה תקופה, ארית שקפצה במעל 500% ומנועי בית שמש ש"הסתפקה" בכמעט 200% בשנתיים.
5 מניות מחקו מעל 7 מיליארד שקל ביום
אבל אז, כמעט בין לילה, נראה שהרוח שינתה כיוון, לפחות ברמת המסחר היומי. הסקטור הביטחוני משך את הבורסה כולה למטה היום (ב') כשהמניות הביטחוניות צללו בשיעורים דו־ספרתיים בחלקן. מניית אלביט ירדה ביותר מ־9%, מנועי בית שמש ב-10%, נקסט ויז'ן ב־12% וארית תעשיות בכמעט 13%. עשות אשקלון , הקטנה מבין ה־5, ירדה בכ־9% היום. חמש המניות הביטחוניות הללו איבדו ביום אחד 7.3 מיליארד שקל מהשווי שלהן. 5.4 מיליארד שקל, אגב, מחקה אלביט לבדה.
למרבה האירוניה, זה אמור היה להיות יום טוב בבורסה בתל אביב. אחרי שהבית הלבן הודיע על הסכם סחר מסתמן בין ארה"ב לסין והשהיית המכסים לתקופת המשא־ומתן, החוזים העתידיים בוול סטריט זינקו בחדות והמסחר עצמו בוול סטריט נפתח בעליות חדות. אבל אלו לא הגיעו לתל אביב, שסיכם את יום המסחר ללא שינוי במדד ת"א 35 ועם ירידה של כ-0.7% במניות השורה השנייה בת"א 90. אחת הסיבות המרכזיות לכך, היא אותה ירידה חדה במניות הביטחוניות.
את הסיבה לאווירה הקודרת סביב המניות הביטחוניות אפשר למצוא בשלושה אירועים גאו־פוליטיים משמעותיים שקרו בתוך 24 שעות: אמש הוכרזה הפסקת אש בין הודו לפקיסטן, שתי מעצמות שהסכסוך בניהן נמשך כבר עשורים רבים. שעות לאחר מכן הגיע איתות חיובי גם מכיוון מלחמת רוסיה אוקראינה כשוולודמיר זלנסקי הודיע כי הוא עשוי לפגוש את ולדימיר פוטין בטורקיה כבר בסוף השבוע הקרוב, והוא מצפה להפסקת אש.
איתות נוסף לרגיעה גאו־פוליטית, אם כי מסויגת יותר, היא הודעתו של הבית הלבן על שחרור הצפוי של החטוף הישראלי עידן אלכסנדר, אחרי 584 ימים בשבי חמאס. בהודעה על שחרורו נכתב כי הממשל האמריקאי מקיים משא־ומתן ישיר עם חמאס. השחרור הוא מחווה מארגון הטרור לאמריקאים בתקווה שהכלכלה הגדולה בעולם תקדם הפסקת אש כוללת.
שלוש ההתפתחויות הללו, הובילו לאופטימיות באשר למתיחות הגלובלית מחד, אך לפסימיות באשר לעסקיהן של החברות הביטחוניות. "יש פה שורה של התפתחויות חיוביות בשווקים, כשהשאלה הגדולה היא האם הן יתממשו, חלקן או כולן", סיכם זאת מנכ"ל הורייזן שוקי הון, איתי ליפקוביץ'.
יוטב קוסטיקה, מנכ"ל מור קרנות נאמנות מוסיף כי "יש דיבור על זה שהכורדים מניחים את נשקם. וראינו גם שבין הודו-פקיסטן החלה הפסקת אש. הנשיא טרמפ מגיע לכאן (ביום שלישי) ויש צפייה למהלך מצידו. לכן רואים את מניות החברות הביטחוניות 'מקבלות בראש' בבורסה. יש שם יציאת אוויר די אגרסיבית".
מוקדם להספיד את המניות הביטחוניות?
עם זאת, קוסטיקה מציע לא להספיד את אותן מניות. הוא אומר "אני יכול להבין את ההיגיון שבמסחר (במניות הביטחוניות), אבל בסופו של דבר אני מאמין שאנחנו במגה-סייקל ביטחוני. גם ועדת נגל (להתעצמות מערכת הביטחון בארץ, ח"ש), וגם תהליך ההתחמשות באירופה - לא הולכים להסתיים. הבורסה בישראל בלטה (לחיוב) בחודש האחרון, הגיוני שנראה את השונות הזאת (בין וול סטריט לתל אביב). לא צריך להתרגש מזה. יהיה מעניין לראות לאן טראמפ לוקח את המזרח התיכון".
ואכן, מתחילת השנה הבורסה התל אביבית היא אחת המצטיינות במערב, בין היתר בזכות אותן מניות ביטחוניות (אם כי לא רק בגללן). מדד ת"א 35 עלה ביותר מ־10% מתחילת השנה, בזמן ש־S&P 500 ירד בכ־3.5% (לפני העליות ביום שני). למעשה, מתחילת אפריל שוק המניות ברחבי העולם מתנהג כמו רכבת הרים עם עליות וירידות במימדים היסטוריים. הבורסה בתל אביב הצטיינה גם תחת התנודתיות החריגה הזו כשמדד ת"א 35, עלה בכ־7%, לעומת תשואה אפסית של S&P 500. קוסטיקה מסכם: "היה חודש מטורף בבורסות. טראמפ הצליח להוכיח שהוא הבן אדם החשוב בעולם". ומה לגבי התיק? "עדיין יש אי ודאות־גדולה. לא הייתי קונה בכל הכוח את מדד S&P 500 כרגע, למרות שארה"ב היא עדיין היעד המועדף להשקעה. התמחור של המניות באותו מדד חזר לטריטוריה יותר גבוהה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
