המדינה שתפסיד ממלחמת ישראל-איראן וההשלכות על הכלכלה העולמית

אנליסטים וגופים כלכליים בינלאומיים מנסים לנתח את השלכות התקיפה הישראלית באיראן על הכלכלה העולמית.

בסקירה שהפיצו בבנק אוף אמריקה ללקוחותיהם, תחת הכותרת "איראן במוקד: הזמן אוזל", נכתב כי "התקיפות הישראליות על נכסים גרעיניים וצבאיים איראניים, כמו גם על פקידי המשטר לקראת סיבוב אפשרי שישי של משא ומתן גרעיני, עשויות להיות בעלות השלכות כלכליות וגאו-פוליטיות חשובות לטווח הבינוני. המתחים הגאו-פוליטיים במזרח התיכון מייצגים סיכונים קיצוניים לכלכלה העולמית.

● ישראל תשמח מאוד אם איראן תעשה את הטעות הזו

"עליות חדות במחירי סחורות כתוצאה מגורמים גאו-פוליטיים יכולות להיות בין הזעזועים החיצוניים המאתגרים ביותר לשווקים בשל פוטנציאל השפעתן לגרום לסטגפלציה (שילוב בין אינפלציה להאטה כלכלית)".​​​​​​​​​​​​

השאלה הגדולה: מה יקרה למתקני הנפט

בבנק מציינים כי קיימו התייעצויות עם מומחה צבאי, וכי ההערכה היא שתקיפה ישראלית על איראן תהיה תחילתה של מערכה צבאית ממושכת ולא אירוע חד-פעמי, בשל האופי הנרחב של התוכנית הגרעינית האיראנית. השאלה המרכזית היא האם המערכה תתרחב למתקני האנרגיה של איראן.​​​​​​​​​​​​​​​​

איראן עשויה לבחור בדרך דיפלומטית

בנק אוף אמריקה מעריך שצעדי התגובה האיראנית תלויים בנזק שנגרם ליכולותיה הצבאיות ובדילמה בין הקרנת כוח לשימור המשטר. הבנק מזהיר מקושי להגן על תשתיות האנרגיה במפרץ מפני תגמול איראני, אך רואה בהימנעות ישראל מפגיעה בבתי הזיקוק האיראניים אות להדדיות. לטווח הארוך, להערכת כלכלני הבנק, איראן עלולה להעדיף פתרון דיפלומטי בתנאים ישראליים.

גולדמן זקס: מצרים עלולה להיפגע

גם בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מנסים לנתח את השלכות המצב, ומעריכים כי מצרים עשויה להיפגע מאוד מהעלייה במחירי הנפט. "ההשלכות הכלכליות האמיתיות של הסכסוך המתפתח תלויים בכמה גורמים, כולל היקפו, עוצמתו ומשכו, ועדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות על נקודות אלה בביטחון כלשהו. עם זאת, ניתן להדגיש כמה מערוצי החשיפה וההשלכות על נכסי סיכון וכלכלות אזוריות".

בסקירת הבנק נכתב כי להערכתם בהיעדר הרחבת היקף הסכסוך, הסיכונים המיידיים למדינות המפרץ (סעודיה, קטאר, בחריין ועומאן) אמורים להישאר מוגבלים. הן אף עשויות להיות המרוויחות מעליית מחיר הנפט.

"עם זאת, משקיעים צריכים לזכור את הקרבה הגאוגרפית של מדינות המפרץ לסכסוך (שכרוכה בה חששות מסוימים מנשורת רדיואקטיבית פוטנציאלית מתקיפות) ואת הפוטנציאל לפגיעה בתיירות האזורית, כמו גם לייצור נפט ולנתיבי אספקה, אם היקף הסכסוך יתרחב", נכתב.

בגולדמן זאקס מציינים כי מצרים חשופה פוטנציאלית לסכסוך בין ישראל לאיראן ועשויה להיפגע.

בבנק מזהים שלושה ערוצי פגיעה למצרים מהסכסוך ישראל-איראן: ראשית, יציאה של 20 מיליארד דולר השקעות זרות עקב "הימנעות מסיכון" שתחליש את המטבע המצרי, אם כי הרזרבות שהצטברו השנה מספקות חיץ מסוים. שנית, מצרים מייבאת אנרגיה בשווי 11.2 מיליארד דולר שנתי, כך שעלייה במחירי הנפט תחמיר את הגירעון השוטף ותגדיל את צרכי המימון החיצוני.

שלישית, הכנסות תעלת סואץ שכבר ירדו ב-60% בשל התקפות החות’ים עלולות להישאר נמוכות זמן רב יותר אם הסכסוך יימשך, מה שיעכב את ההתאוששות הכלכלית המצופה.​​​​​​​​​​​​​​​​

לגבי לבנון, הם צופים כי החשיפה שלה לסכסוך באיראן פחתה באופן משמעותי מאז הפסקת האש עם ישראל בסוף השנה שעברה: "המתקפה הישראלית בלבנון (ונפילת משטר אסד בסוריה לאחר מכן) הותירה את חיזבאללה, בעל ברית צבאי חשוב של איראן, עם יכולת צבאית מופחתת בהרבה. זה מגביל את הסיכון שהקבוצה תבצע כעת התקפות תגמול נגד ישראל ותצית מחדש סכסוך, שיהיה הסיכון המרכזי למשקיעים לדעתנו".

רחוק מאירועי נפט היסטוריים

סקירת UBS, הבנק השוויצרי הגדול, מציגה ניתוח לפיו השווקים נוטים להגיב יתר על המידה לאירועים פוליטיים בתחילה, והמצב הנוכחי נתפס כרחוק מאוד מאירועי נפט מכוננים היסטוריים. איראן מייצאת רק 1.7 מיליון חביות ביום (1.6% מהאספקה הגלובלית), והסיכון העיקרי הוא הפרעה למיצרי הורמוז שדרכם עוברים 22% מהנפט העולמי. עם זאת, לאופ"ק יש כ-6 מיליון חביות ביום של עודף קיבולת שיכולות לפצות על הפרעות, והנשיא טראמפ הביע עניין במחירי נפט נמוכים יותר.

מבחינת אסטרטגיית השקעות, UBS ממליץ על גישה מתונה - לקנות במהלך החולשה הקלה בשווקי המניות תוך שמירה על תחזיות חיוביות לטווח הארוך. בנוסף, הם שומרים על עמדה שלילית כלפי הדולר למרות מעמדו כמקלט, בשל החוב החיצוני הגבוה של ארה"ב (90% מהתמ"ג) והצפי להקלת מדיניות. במקביל, הם רואים בזהב הגנה מפני סיכונים.